בשנים האחרונות אנו ערים להתעוררות תקשורתית וציבורית בנושא צריכת האלכוהול בקרב צעירים וקטינים בפרט. תיקון שנערך בחוק העונשין, התשל"ז–1977, קובע כי המספק משקה משכר לקטין דינו מאסר שישה חודשים.
המאמר הזה יעסוק בשאלה, האם בגיר (רב או מדריך) המעניק כוסית יין או וודקה לקטין, בפנימייה, בישיבה, או בבית הכנסת, עובר עבירה פלילית, ומה השלכותיה?
המאבק בצריכת האלכוהול
בשנים האחרונות אנו ערים להתעוררות תקשורתית וציבורית בנושא צריכת האלכוהול בקרב צעירים וקטינים בפרט. חוק המאבק בתופעת השכרות (הוראת שעה ותיקון חקיקה), התש"ע–2010 (להלן: "החוק החדש") שנכנס לתוקף ביום 7.4.10, נועד לטפל בתופעת השכרות, על השלכותיה השליליות, תופעה המהווה כיום אחת מהסכנות המאיימות על שלום הציבור והסדר הציבורי בישראל, שכן יש לה השפעה על תופעות של אלימות, עבריינות ותאונות דרכים.
מטרתו של החוק החדש למנוע את תופעת השכרות במקומות ציבוריים, תוך הפרת הסדר הציבורי וביצוע עבירות נלוות, בדגש על צמצום צריכת האלכוהול ע"י קטינים.
סעיף 193א. לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") אוסר על מכירת משקאות משכרים לקטין. החוק אף קובע עונש של חצי שנת מאסר בגין עבירה זו. בתיקון לחוק העונשין התווסף איסור נוסף, ועל פיו המספק משקה משכר לקטין (אף ללא תמורה), במקום ציבורי, שלא בנוכחות האחראי על הקטין ובהסכמתו, או שלא בחוג משפחתו, דינו כדין המוכר כאמור - מאסר שישה חודשים.
מיהו "אחראי על קטין"?
מניתוח לשון התיקון בחוק העונשין נלמד למי, והיכן אסור להציע לקטין אלכוהול, כדלהלן:
לשון הסעיף: "המספק משקה משכר לקטין (אף ללא תמורה), במקום ציבורי, שלא בנוכחות האחראי על הקטין ובהסכמתו או שלא בחוג משפחתו, דינו כדין המוכר כאמור - מאסר שישה חודשים".
ה"עבירה" היא אספקת משקה משכר לקטין במקום ציבורי, ו"מקום ציבורי" הוא: "דרך, בנין, וכל בנין או מקום המשמש אותה שעה להתקהלות ציבורית או דתית". מהגדרה זו של "מקום ציבורי" משמע כי בית כנסת, אולם הישיבה, וחדרי שיעורים שבהם מתקיימות התוועדויות חסידיות עונים על ההגדרה של "מקום ציבורי".
מיהו "אחראי על קטין"? על פי הגדרת החוק אחראי על קטין הוא: הורה, הורה חורג, אפוטרופוס, או מי שהקטין נתון במשמורתו או בהשגחתו, לפי הסכמה של אחד מהם או לפי דין. לאמור: ראש הישיבה, המשפיע, הר"מ, המדריך, עונים להגדרה זו של "אחראי על קטין".
"לחיים" בישיבה
תלמיד שלומד בישיבה נתון למשמורתו או בהשגחתו של בגיר, בהסכמת ההורים ששלחו את בנם ללמוד בישיבה. משכך, אספקה של אלכוהול לקטין שבוצע בנוכחות ובהסכמת האחראי על הקטין, אינה מהווה עבירה לפי סעיף זה.
יודגש: נוכחות והסכמת האחראי הינן דרישות מצטברות ובהעדר מי מהן הרכישה או האספקה אסורות. היינו, רכישה או אספקה לקטין שבוצעו בנוכחות האחראי עליו אך שלא בהסכמתו, או בהסכמתו אך שלא בנוכחותו – אסורות עפ"י חוק.
ובמילים אחרות: משפיע אורח בישיבה (שאינו עונה להגדרה של "אחראי על קטין") שאומר ל"תמים" להגיד 'לחיים', בנוכחות איש צוות שאחראי על ה"תמים" אך ללא הסכמת האחראי, או לחילופין בהסכמה כללית של האחראי שאינו נוכח באותה שעה בהתוועדות – המשפיע והמשדל לומר "לחיים" עובר עבירה פלילית שעונשה מאסר של עד שישה חודשים.
יודגש, כי האיסור חל אך ורק במקום ציבורי, להבדיל ממקום פרטי (כגון, בתי מגורים אזרחיים), או בחוג המשפחה.
"לחיים" בבית הכנסת
עד כאן, עמדנו על התוועדות הנערכת בין כותלי הישיבה, המדריך הם האחראים על הקטין, ועל כן, באספקת 'לחיים' לקטין בהסכמתם ובנוכחותם לא נעברת עבירה.
אך בבית כנסת, שבה אין "אחראי" באזור, ושלא בנוכחות ובהסכמת הורה, הרי שלא תעמוד הגנה זו. משכך, ברגע שבגיר מציע לקטין לומר 'לחיים' הרי הוא עובר עבירה פלילית שעונשה מאסר עד שישה חודשים.
לסיכום:
"שידול" לומר "לחיים" בישיבה, בנוכחות ובהסכמת האחראי אינו מהווה עבירה פלילית, בעוד ש"שידול" שכזה בהתוועדות בבית כנסת, שבה אין "אחראי" באיזור, ושלא בנוכחות ובהסכמת הורה – מהווה עבירה פלילית שעונשה מאסר עד שישה חודשים.
האמור במדור זה, אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית או אחרת ו/או המלצה ואין להסתמך על האמור, במדור זה, ללא התייעצות עם עו"
|
|